הפסיכולוג הרפואי עוסק בפסיכולוגיה רפואית, שהיא תחום העוסק ביחסי הגומלין בין המערכת הפיזיולוגית והמערכת הפסיכולוגית. התחום מתמקד בהבנת הקשרים שבין המשתנים הגופניים למשתנים הרגשיים, ההתנהגותיים והחברתיים, היכולים להשפיע על התפרצות תופעות ומחלות גופניות, על דרכי ההתמודדות איתן ועל מניעתן.
הפסיכולוגיה הרפואית קובעת כי חולי נוצר על ידי שילוב של גורמים רפואיים, פסיכולוגיים וחברתיים, ולכן יש לטפל בכל אחד מהם כדי להחלים.
אני פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך עם נסיון של למעלה מ-30 שנה בטיפול במטופלים הסובלים מבעיות רפואיות ונפשיות. הטיפול כולל שיטות מגוונות: טיפול בהיפנוזה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול זוגי ומשפחתי לבן משפחה או בן/בת זוג החולה במחלה גופנית.
הטיפול מתרכז בשיפור המצב הנפשי של המטופל/ת ובמקרים רבים בשיפור המצב הרפואי של המטופל/ת.
שיטת הטיפול של פסיכולוג רפואי
במפגש של פסיכולוג רפואי והמטופל מספק הפסיכולוג תמיכה וליווי בהתמודדות המטופל עם בעייתו ומסייע בגילוי והצפת הבעיה ושימוש במשאבים הפנימיים הקיימים אצל המטופל ובהרחבת זווית הראייה ומגוון ההתנהגויות באופן שיקל וישפר את ההתמודדות של המטופל בבעיה.
פסיכולוג רפואי מאבחן במהלך השיחה הראשונית, הבנה מעמיקה של מקור הקשיים שהמטופל מתמודד איתם ומכוון להשגת שינוי רגשי, חשיבתי והתנהגותי בהיבטי חיים שלמעשה גורמים לסבל או חוסר סיפוק ובהם הפסיכולוג מטפל כדי להעלימם או להקטינם לכדי מינימום ואת השפעתם על חיי היום יום.
במהלך השיחה בין הפסיכולוגי הרפואי למטופל יבחן הפסיכולוג את שיטת הטיפול כאשר כיום קיים מגוון של שיטות וגישות טיפוליות.
טיפול פסיכולוגי באמצעות היפנוזה, משתנה ממטופל למטופל כך שאורכו (מבחינת שעות) עשוי להיות קצר וממוקד או ממושך או שישתנה בהתאם להתקדמות הטיפול, וזאת יקבע ע"י הפסיכולוג לאחר בחינת מצב המטופל ובחירת השיטה הטיפולית המתאימה לו, ובהתאם לרמת הקושי. לעיתים הפסיכולוג הרפואי ישקול את העדפות המטופל על בחירת אופיו של הטיפול הפסיכולוגי.
פירסמתי מספר מאמרים פורצי דרך בספרות המדעית העולמית בהיפנוזה ובפסיכולוגיה רפואית, ביניהם – המודל הטיפולי הידוע בחולים במחלה גופנית ואנשים עם נכות: מודל מחלה/מחלה.
המודל הזה קנה לו את פירסומו בעולם והוא נלמד בתכניות לפסיכולוגיה רפואית בארץ ובבתי הספר לסיעוד בארץ.
פסיכולוג מטפל בבעיות נפשיות של המטופל. הפסיכולוג הרפואי מטפל בבעיות נפשיות של המטופל על רקע המחלה הגופנית שלו. פסיכולוג רפואי הוא בעל ידע בנושאים שונים של הרפואה, כך שמטופל ומטופלים רבים שיש להם מחלה גופנית או בעיה רפואית – מגיעים לאיש מקצוע שמבין, יודע ומתייחס לאדם החולה. מבחינה פסיכולוגית, נוצר חיבור מדוייק בין האיש הסובל ממחלה גופנית ובעקבותיה מבעיות נפשיות, לפסיכולוג מבין, אמפטי ויודע לטפל במטופל החולה. החיבור המדוייק הזה שבין האדם החולה במחלה גופנית לבין פסיכולוג רפואי מומחה ובכיר כמוני, מייצר שיפור דרמטי של מצבו הנפשי. פסיכולוג רפואי מתייחס במדוייק גם להיבטים הגופניים והרפואיים של מחלתו של המטופל וגם כמובן להיבטים הפסיכולוגיים שלו/ה.
עבדתי במרכז הרפואי תל אביב, בית חולים איכילוב במשך 33 שנים, בהם צברתי נסיון עצום בייעוץ וטיפול פסיכולוגי באנשים המתמודדים עם קשיים הנוגעים למצבים רפואיים וגופניים. פרוצדורות רפואיות רבות מהוות מקור ללחץ, חרדה וקושי לחולה ובני משפחתו והפסיכולוג הרפואי הוא בעל ידע וכלים המאפשרים לו ללוות התמודדויות אלו. במסגרת עבודתו עשוי הפסיכולוג הרפואי להציע תמיכה וליווי של החולה ובני משפחתו ולהקנות להם כלים ומיומנויות שיקלו עליהם את ההתמודדות. כך, למשל, עשוי המטפל ללמד מטופל העומד בפני ניתוח טכניקות להתמודדות עם מצבי לחץ באמצעות טיפול בהיפנוזה וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.
כפסיכולוג רפואי בכיר, אני מטפל ומייעץ בתהליכים רפואיים ממושכים כשיקום אורטופדי, שיקום לאחר פגיעת ראש, טיפולים כימותרפיים וטיפולי הפריה.
קיימות אצל אנשים רבים הפרעות פסיכוסומטיות, שהן הפרעות פיזיולוגיות בהן קיימים יחסי גומלין מורכבים בין מצבים נפשיים לבין סימפטומים גופניים (בעיות נשימה, לחץ דם, מחלות אוטואימוניות ועוד). ההפרעות הפסיכוסומטיות מעצימות מצוקה נפשית ומתעצמות כתוצאה ממצוקה נפשית, וכך נוצרים מעגלים שליליים סגורים. הטיפול בהפרעות אלו משלב טיפול בהיפנוזה שנמצאה כשיטת טיפול היעילה ביותר בהפרעות פסיכוסומטיות.
טיפול קוגניטיבי – התנהגותי (CBT)
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (באנגלית: Cognitive Behavioral Therapy, CBT) מכוון לבחון סיטואציות מהעבר הקרוב של המטופל שבהן הופיעו התסמינים הפסיכופתולוגיים ולהבין את הקשרי הופעתם. על כן, המטופל מתבקש לבחון מחדש את המחשבות שהופיעו בסיטואציה או סיטואציות מסויימת בחייו, בעזרת פסיכולוג רפואי, מסייע לו לשנות לכיוון חיובי את המחשבות או ההתנהגויות הללו, או לבחור מחשבות והתנהגויות חלופיות שהיה אפשר לנהוג בהן.
הגישה הקוגניטיבית מבוססת על ההנחה שכל אחד מגיב אחרת כלפי המציאות בהתאם לפירוש שהוא נותן לה. השיטה משלבת את הרעיון לפיו על מנת ליצור שינוי אצל המטופל יש צורך בשינוי בתפישת המציאות, ואני כפסיכולוג רפואי נעזר בטיפול הקוגניטיבי, עם הרעיון שלפיו יש צורך ליצור שינוי בהתנהגות המטופל ולכן יש צורך גם בלמידה ותרגול של התנהגויות חדשות, כפי שמקובל בטיפול ההתנהגותי. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי שלי כפסיכולוג רפואי הוכח כיעיל בטיפול בהפרעות חרדה, דיכאון , הפרעות אכילה, מצבי מחלה שונים והיפוכונדריה, מצבים של חרדה חברתית, הפרעה כפייתית ועוד.
פסיכולוג רפואי מומחה בהפרעות גוף - נפש
קיימות אצל אנשים רבים הפרעות פסיכוסומטיות, שהן הפרעות פיזיולוגיות בהן קיימים יחסי גומלין מורכבים בין מצבים נפשיים לבין סימפטומים גופניים (בעיות נשימה, לחץ דם, מחלות אוטואימוניות ועוד). ההפרעות הפסיכוסומטיות מעצימות מצוקה נפשית ומתעצמות כתוצאה ממצוקה נפשית, וכך נוצרים מעגלים שליליים סגורים. כפסיכולוג רפואי אני מקטין את ההפרעות הללו ומאפשר למטופל לחזור לתיפקוד.
שני מאמרים פורצי דרך שלי כפסיכולוג רפואי:
- Navon, S. (2005). The illness/non-illness treatment model
Psychotherapy for physically ill patients and their families
The American Journal of Family Therapy, 33, 103-116
- Navon, S, (2014). The Illness/Non-Illness Model
Hypnotherapy for Physically Ill
Patients. American Journal of Clinical Hypnosis, 57:1, 68-79
לקבלת תוכן המאמרים נא לשלוח לי מייל לחצו כאן
המאמר משנת 2014 זכה לתעודת הוקרה עבור המאמר הטוב ביותר בג'ורנאל המקצועי:
American Journal of Clinical Hypnosis
חרדת מחטים
"עשר שנים לא עשיתי בדיקות דם. אני מפחדת. בתקופה האחרונה אני אף מרגישה כאבים ביד שמאל ולא מסוגלת לעבור בדיקות דם לאחר שהרופא שלח אותי. מה אעשה?". כך מספרת לי מטופלת שהגיעה לטיפול עקב אייכמופוביה:(Needle Phobia /Aichmophobia) פחד מאביזרים חדים וממחטים (Aichme ביוונית פירושו קצה חד).
אנשים מסוימים סובלים מפחד קיצוני ממחטים ובעקבות זאת מזניחים את בריאותם, עד למצב של תחלואה, לפעמים בלתי הפיכה. קופות החולים משקיעות משאבים רבים כדי לעודד רפואה מונעת ולעודד ביצוע בדיקות שעשויות להפחית בתחלואה הכרונית, באשפוזים ובטיפולים יקרים בבתי החולים. אך משאבים אלו לא יועילו כל עוד המטופל מפחד מפני המחט ולא מבצע בדיקות דם. בשל תרומתן לאבחון מוקדם, בדיקות אלו יכולות לחסוך למטופל הסתבכויות רפואיות לטווח הרחוק ולמערכת הבריאות מילוני שקלים.
מדוע אנשים מפחדים ממחטים ומבדיקות דם? בקליניקה אני שומע משפטים כגון "אני לא יכול לסבול שחודרים אליי לגוף"; "אני מפחד מהדקירה, זה כואב"; "מראה הדם מפחיד אותי"; "אני מפחד שמא יגלו אצלי מחלה קשה"; "אני נרתע ממראה החלוק הלבן"; "כשאני נדקר אני מרגיש שאני מאבד שליטה".
הסיבה העיקרית לפחד ממחטים ומבדיקות דם היא טראומה בעבר, כגון בדיקת דם כואבת במיוחד; בדיקת דם ש"הסתבכה" (למשל גרמה לכאבים ולשטפי דם); או בדיקת דם של ילד שהוריו הכריחו אותו לעשותה בלי הכנה נפשית מוקדמת, ללא אמפטיה למצב הרגיש, והזיכרון הטראומטי ערני מאוד. עם זאת במקרים מסוימים אין סיבה פסיכולוגית ברורה להיווצרות הפוביה.
בפחד ממחטים ניתן לטפל בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ובהיפנוזה. במקרה של טראומה, הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי יהיה מבוסס על חשיפה הדרגתית לפוביה מהמחט וללקיחת דם. המטפל יעזור למטופל "להתיידד" עם המחט ויתרגל עמו דקירות קטנות (לא פולשניות) כדי להעביר לידיו את השליטה בסיטואציה. בנוסף, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי ניתן לסלק מחשבות שליליות ולסייע למטופל לתת פרשנות חיובית למחט וללקיחת הדם (כגון "בדיקת הדם מצילה חיים", או "בדיקת הדם מונעת מחלות"). במקרה זה גם "עצות אמא" פשוטות יתאימו, כפי שהורים נוהגים פעמים רבות להסיח מילדיהם תחושת כאב לאחר מאורע מכאיב כגון נפילה או חבלה.
טיפול בהיפנוזה מסייע למטופל להתגבר על הפחד. באמצעות היפנוזה עצמית (שתורגלה גם בבית) ניתן לתרגל רמת רגיעה עמוקה שתסייע למטופל להיכנס לחדר הבדיקה שלו ורגוע. בנוסף, בטיפול בהיפנוזה אפשר להרדים את מקום לקיחת הדם באמצע הזרוע ולהשיג בכך אנלגזיה (שיכוך כאב). כך, באמצעות תרגול טכניקת ההרדמה, המטופל לא ירגיש כאב במקום הדקירה בעת בדיקת הדם.
שיטה נוספת היא זו שבה המטופל החווה טראנס היפנוטי בקליניקה יכול לראות את עצמו בחדר הבדיקה על פני מסך טלוויזיה דמיוני. על מסך זה הוא יראה תמונה מרגיעה, חיובית ומחזקת (כגון אדם אהוב). בנוסף, המטופל יכול בזמן הטראנס ההיפנוטי לדמיין "מקום בטוח ושקט" המרגיע אותו ומנטרל את הפוביה, לתרגל את התחושה הזאת בעצמו ולהעלותה בראשו ברגעי האמת. המטפל בהיפנוזה יכול להכין למטופל הקלטה מכוונת של הקול ההיפנוטי המרגיע ושל הסיטואציה הדמיונית והמטופל יוכל לשמוע אותה באוזניות בעת בדיקת הדם. בנוסף, מומלץ כי המטפל יעבור עם המטופל על שלבי תהליך לקיחת הדם במדויק, על מנת לאפשר לו שליטה מליאה בתהליך ולהראות לו כי השד לא נורא כל כך.
